תפריט
תפריט
בשנים האחרונות ניתן למצוא שיפור משמעותי בניצול האנרגיה שהשמש שזמינה לכל מפיצה. אי לכך ניתן למצוא מגוון סוגים של פאנלים, סוגים שנבדלים האחד מהשני מבחינת גודל, חומריות ויכולת לקלוט ולהמיר את האנרגיה, כאשר כל סוג אידאלי עבור תנאי שטח אחרים. מכאן שרבים יכולים להתקין את המערכת ולהגיע לנצילות מרבית, ואף ראוי לציין שנכון להיום המחירים של הפאנלים הרבה יותר זולים מבעבר, סיבה נוספת שמניעה לקחת חלק במגמה הירוקה.
כאשר אנשים מקבלים החלטה להתקין על הגג הפרטי מערכת סולארית, הם צרכים להבין כמה פאנלים הגג מסוגל להכיל, ומצד שני הם צרכים להבין איזו כמות אידאלית מבחינתם. המטרה היא להתקין כמות פאנלים שתכסה את צריכת החשמל החודשית. עם זאת, אם בוחרים להשכיר את הגג עבור התקנת המערכת, הרי שאז השיקול מעט שונה. שנסביר? ובכן אם בוחרים להשכיר את הגג עבור התקנת המערכת הרי שהמאמץ האישי מתאפס, כך שרק נהנים מרווחים, פשוט כי כל הבירורים, השגת האישורים, השגת המימון והתחזוקה נופלים על הצד שמשכיר את הגג.
פאנלים סולאריים אינם רק מקור מימון, אלא גם מטרה מידנית. המדינה שעד היום נמצאת בזנב של הקידמה הירוקה מבקשת ליישר קו, ועל כן בעוד שההחלטה להגדיל בצורה ניכרת עד לשנת 2020 את ייצור האנרגיה הירוקה ידעה מפלה קשה, עתה יש יעד חדש. נכון להיום המדינה מבקשת להגדיל את ייצור האנרגיה הסולארית באופן ניכר, כך שהמטרה היא שעד 2030 שימוש בפאנלים סולאריים יהוו בין ל 20-30 אחוזים מסך ייצור האנרגיה. עובדה זו שמה את הפאנלים הסולאריים בקדמת הזירה ובו זמנית מציעה היתכנות להפיק רווח אישי.
כבר כיום ניתן לראות על המון גגות במשק חקלאי מערכת סולארית מסחרית אשר מפחיתה באופן משמעותי את העלויות השוטפות.
ארץ ישראל אולי חסרת נפט ומגוון מחצבים יקרים, אך שעות שמש לא חסרות בה. עובדה זו מעניקה למדינת ישראל יתרון חשוב שחבל לא לנצל, במיוחד כאשר קיימים האמצעים הנחוצים. כמו כן, יש לקחת בחשבון שנפט מגיע ממדינות בעלות יחסים מורכבים, ואילו שמש ניתנת ללא תלות בדבר. מכאן שבין אם מחפשים לתרום לאיכות הסביבה ובין אם מחפשים יציבות לצד אי תלות, הרי שמהר מאוד מגיעים לידי מסקנה אחת פשוטה: פאנלים סולאריים מעניקים חבל הצלה משמעותי (ורווחי).
כיצד אם כן פאנלים סולאריים עובדים ואלו סוגים קיימים? ובכן קיימים פאנלים שעשויים מתאים מונוקריסטליים, קיימים פאנלים שעשויים מתאים Polycrystalline, קיימים לוחות אמורפיים, קיימים פאנלים מתכתיים ואפילו קיימים פאנלים ממונעים. פה נציין שכל סוג מחזיק ביתרון יחסי משלו, אך באופן כללי העיקרון נשאר זהה. שנעצור להסביר? ובכן פאנלים סולאריים מורכבים משני חלקים, כאשר כל חלק הוא מוליך למחצה. שכבה אחת מבקשת למסור אלקטרונים ושכבה שנייה מבקשת לקבל. ברגע שקרני השמש שמכילים פוטונים פוגעים בלוח המטרה מושגת. לוח אחד מוסר ללוח השני אלקטרון, כך שאותה מסירה היא בעצם אותו זרם חשמלי רצוי.
לאור ההתפתחות הרבה בתחום, כיום ניתן לייצר כ1650 קילוואט עבור כל 1 קילוואט ואף זוכים להתקין פאנלים גם על גבי גגות שטוחים (אם כי לשם כך נדרשת הכנה של קונסטרוקציה). לבסוף נציין שממש לאחרונה ח"ח החליטה להמשיך לקדם את המגמה הסולארית, כך שאותו תעריף של 48/45 אגורות שנחשב כדאי ממשיך להוביל לאותה תשואה נאה (פרטים נוספים תמצאו בחלטה מספר 58001). לאור כל זאת אם מאמינים בתרומה של פאנלים סולאריים לאיכות הסביבה (ולחשבון הבנק האישי), רצוי לפעול בהקדם, אי כי יש טעם לעצור, להשוות ולבחון התאמה.
