תפריט
תפריט
בסוף שנת 2016 הממשלה קיבלה החלטה לשנות גישה לגבי התקנת גגות סולאריים, החליטה להקל את הדרישות שנוגעות להתקנת פאנלים סולאריים, ואף העניקה פטור מלא ממס. כעבור כמה שנים, בשנת 2020, הכנסת החליטה להעניק חיזוק נוסף. הכנסת שביקשה לתמוך באנרגיה מתחדשת קיבלה החלטה שגם בתים משותפים שיבקשו להציב על הגגות פאנלים סולאריים יוכלו לצאת לדרך, וזאת כל עוד שליש מסך הדיירים יצביעו בעד. האם אכן מדובר בצעד חכם ומי עוד מרוויח (חוץ מאיכות הסביבה)? ובכן לא מדובר רק במשקיע הפרטי, אלא בין היתר גם במשק הכללי. איך, באיזו רמה, מהי עלות ההשקעה ומהי המשמעות של התחזוקה השוטפת? יצאנו לבחון האם גם לכם כדאי מבחינה כלכלית להתקין מערכת סולארית.
אם עד היום היה ניתן לראות פאנלים סולאריים רק על גבי גגות של בתים פרטיים ושל מבנים תעשייתיים, הרי שמהיום יתחילו להופיע יותר ויותר מבני מגורים שמתהדרים בתפיסה ירוקה כלכלית. מהיום כבר אין צורך להשיג הסכמה של סך הדיירים, אלא הסכמה של 66% מסך הדיירים בהחלט מספקת. מעבר לכך, גם אם לא משיגים רוב של 66%, עדיין ניתן להתקין, וזאת על שטח שמייצג את הגודל היחסי של הגג בהתאם לכמות של הדיירים שכן בעד התקנה. מדוע זוהי בשורה כה גדולה? כיוון שהיא פותחת פתח ליהנות מהכנסה פאסיבית. לא רק שחוסכים לאורך השנה, אלא גם מרוויחים לא מעט.
כמה אם כן אנשים שגרים בבנייני מגורים, אנשים שגרים בבתים פרטיים ואף עסקים שמחזיקים במבנה משלהם זוכים להרוויח מהתקנה של פאנלים סולאריים? ובכן בהתאם להסדר מול ח"ח נציין שעד לייצור של 15 קוט"ש התעריף עומד על 48 אגורות, ואילו עבור ייצור שנע בין 25 ל50 קוט"ש התעריף עומד על 0.43 אגורת. מה בפועל זה אומר? שאם בוחרים בפאנלים סולאריים שנחשבים בעלי נצילות גבוהה הרי שניתן להרוויח מדי שנה בין 850 ל 1,600 ש"ח. מכאן שאין זה משנה אם מדובר בבעל עסק, באדם פרטי או בדייר – האפשרות הרווחית קיימת!
בכול הנוגע לפאנלים סולאריים הרווח פועל בשני מישורים מקבילים (ורווחיים). ובכן ראשית ראוי להבין שהעלות של החשמל הסולארי יותר נמוכה, ואף זוכים לצרוך מה שמייצרים, כך שנמנעים מתשלומים חודשיים לח"ח (ואף משלמים פחות על הצריכה השוטפת). מעבר לכך, אם זוכים לייצר יותר ממה שצורכים, פשוט מרוויחים הון נוסף, וזאת באמצעות מכירת החשמל העודף לחברת החשמל. עוד נציין שכל עוד לא עוברים מכסה של 24 אלף ש"ח הכנסה בשנה, זוכים מכל פטור אפשרי מרשות המיסים. לא צריך לשלם מס הכנסה ולא היטל השבחה.
מעבר למה שציינו, טוב לדעת שח"ח מציעה שני מסלולי רווח – שניהם מאוד כלכליים. מצד אחד ניתן להתקזז על החשמל העודף שצוברים (מעבר למה שמייצרים). מצד שני אם מייצרים יותר, ניתן לנצל זאת לאורך שנתיים, בהתאם לצורך. מעדיפים להימנע מ"חשבון פתוח", או פשוט זקוקים למזומן? ניתן לבחור לקבל את הפער ככסף. עם זאת, פה אין לצפות ל55 אגורות עבור קילו ואט כפי שאתם משלמים, אלא ל27 אגורות (עלות ייצור).
באופן כללי אם נדבר על 100 מ"ר שמרוצפים בפאנלים סולאריים, נמצא שעלות המערכת נעה בין 65 ל75 אלף ש"ח. בנוסף, יש עלויות נוספות. עלות ניטור תפקוד המערכת עולה בין 500 ל900 ש"ח בשנה, יש לשטוף את המערכת לפחות כ3 פעמים בשנה (אם לא 6 פעמים), כאשר יש לשלם בערך כ280 ש"ח עבור טיפול חד פעמי. כמו כן, מדי כ25 שנה יש לקחת בחשבון שרוב הפאנלים דורשים החלפה. עד כמה דיברנו הוצאות, מה מבחינת רווחים נקיים? ובכן עבור מערכת של 100 מ"ר שמייצרת כ10 קילו וואט נמצא ייצור חשמל ששוויו בערך כ9,300 ש"ח בשנה. כל זאת מוביל לכך שבתוך כ8 שנים לכל היותר זוכים להחזיר את סך ההשקעה, כאשר מדי שנה נהנים מתשואה שנעה בין 15 ל17 אחוזים!
ככול שיותר אנשים פרטיים, עסקים ובנייני מגורים ישכילו להציב על הגגות פאנלים סולאריים, כך כל המשק ייצא יותר מורווח. מדוע? ובכן מעבר למזעור זיהום האוויר, גם מדובר בחסכון מבחינת רשת החשמל. שנסביר? כאשר ח"ח נדרשת לספק חשמל למקומות מרוחקים היא נדרשת להשקיע לא מעט בפריסת הרשת, כך שנכון להיום מדברים על חיסכון משמעותי למשק, חיסכון שעומד על מעל ל5 מיליארד ש"ח.
