בשנים האחרונות הנוף הארצישראלי השתנה במעט – אט אט נוספו לוחות סולאריים לנוף, כך ששלל גגות ששייכים ללולים, רפתות, מפעלים, בתי חינוך, מבני תעשייה וכדומה מציגים לראווה לוחות סולאריים. מדובר במגמה כלכלית, תפיסתית סביבתית, כאשר כל אחד מוזמן להגדיר בינו לבין עצמו איזה מניע יותר משמעותי מבחינתו, אם כי השורה התחתונה היא שמדובר במגמה שהולכת וצוברת תאוצה.
הקמה של מערכות סולאריות על מבני מסחר אינה צצה בן לילה. מדובר במגמה שהצליחה לתפוס בזכות שילוב נכון בין תמריצים מטעם המדינה, המחיר של הלוחות שצנח בצורה משמעותית בשנים האחרונות, ההיתכנות להפיק תשואה נאה ובטוחה ביתר קלות, אפיקי מימון מתחשבים, המחיר המשתלם שח"ח מציעה, העובדה שמדובר בעסקה שרצה קדימה במשך 20 שנה לפחות, ובעיקר בזכות השכלול הטכנולוגי שמציב את המערכת בחזית הקידמה – שיכלול שגורם למערכת להיות הרבה יותר אפקטיבית.
אם גם אותכם התחום של מערכות סולאריות מסחריות מעניין, מוזמנים להכיר עולם שלם של הזדמנויות כלכליות, אך ראשית נתחיל מההגדרה. מה אם כן מגדיר מערכת סולארית מסחרית? ובכן על מנת לקחת מערכת סולארית ולהפוך אותה למסחרית, יש לוודא מהי התפוקה. מערכת סולארית מסחרית היא מערכת שמפיקה בין 51 ל100 קילו וואט, וזאת לעומת מערכת סולארית ביתית קטנה שבה מפיקים רק עד כ15 קילוואט. פה נציין שמערכת בסדר גודל שכזה ניתן להתקין על גגות שנמצאים בקיבוצים ובמושבים, על גגות של מרכזי קניות ומחסנים, על גגות של בתי ספר, סככות, בתי אריזה ומפעלים, על גגות של מרכזי קניות, מגרשי חנייה, משקים, אורוות וכדומה. הרעיון הוא לנצל גגות גדולים שאינם בשימוש, וכיוון שרוב הגגות הגדולים אינם בשימוש, הרי שאין שום סיבה למה לא להפוך אותם למניבים.
אז נכון שכיום מערכת סולארית מסחרית היא אופציה כלכלית מוכרת, אך מעניין לחזור אחורה ולהבין מה קדם למצב שממנו רבים נהנים. ובכן הכול החל אי שם בשנת 2009. רשות החשמל, ובעיקר המדינה, ביקשו להתחיל תהליך של מעבר לאנרגיה ירוקה. מטרה זו הולידה מערכת הטבות שנועדה להוביל בעלי מבנים גדולים להתקין על הגגות את המערכות. היו כאלו שחששו, אך ברגע שהבינו שהבנקים מאמינים במהלך – מעניקים מימון מלא, לא הייתה שום שאלה, האמון של הבנק בכלכליות ההשקעה הוביל לתחושת ביטחון, כך שאט אט החלו להופיע שלל גגות שמכילים מערכות סולאריות.
כעבור כמה שנים, בשנת 2013, נוסף למשוואה גורם נוסף. נוסדה ה"סדרת מונה נטו" מטעם חברת החשמל. הסדרת מונה נטו ביקשה להוביל כמה שיותר עסקים בעלי מבנה גדול להתקין את המערכת – לייצר חשמל באמצעות אנרגיית השמש, כאשר הרעיון פשוט – עסקים מייצרים לבדם את החשמל הנחוץ עבור הפעילות השוטפת. מושג זה העניק תמריץ נוסף, וזאת כי כל עסק יודע שכל חיסכון נחשב, ופה היכולת להימנע מתשלומי חשמל היוותה שחקן משמעותי שקידם את המטרה בכמה צעדים משמעותיים.
מצד אחד ח"ח יותר מתגמלת מערכות סולאריות ביתיות, אך גם מערכות סולאריות מסחריות היא מתגמלת בעין יפה. מכאן שאם מערכת סולארית ביתית מקבלת כ48 אג', הרי שמערכת סולארית מסחרית מקבלת 41 אג'. מהי המשמעות? ובכן לצד העובדה שהתקנה של מערכת סולארית יותר יקרה והתמורה יחסית יותר קטנה, יש לקחת בחשבון שהתשואה עדיין מאוד יפה. כך למשל אם מתקינים לבד את המערכת על הגג, ניתן בתוך כמה שנים ליהנות מתשואה נאה שעומדת על 90,000 ש"ח בשנה. כמו כן, אם מבקשים להימנע מבירורים, תחזוקה ומגוון תיאומים, טוב לדעת שניתן רק להשכיר את הגג לטובת התקנת המערכת. במקרה זה התשואה עדיין יפה, אך פחותה, כיון שהרווחים מתחלקים בין שני הצדדים.
באופן כללי המטרה היא להתקין מערכת שמסייעת לספק את כמות החשמל הרצויה עבור צריכת חשמל עצמאית. עם זאת, הרבה פעמים מייצרים יותר חשמל ממה שנחוץ, ופה נמצא הכסף הגדול. ח"ח מחויבת לצרוך את החשמל המיותר במחיר של 45 אגורות עבור קוט"ש, וזאת במשך כ25 שנה, או בהתאם להסדר שעליו חותמים. מכאן שמדובר ברווח כלכלי כפול. גם נמנעים מהוצאות חשמל וגם נהנים מתוספת נאה בתזרים המזומנים.
ראוי לחדד שכל עוד בוחרים להשכיר את הגג עבור התקנת המערכת, הרי שעומדים מול יתרון חשוב נוסף. כאשר משכירים את הגג עשוי להיווצר מצב שבו מגלים שהגג זקוק לשיפוץ קל עבור התקנת המערכת, שיפוץ שאותו החברה השוכרת מממנת. מכאן שאם רק בוחרים להשכיר את הגג, התמורה עשויה להיות הרבה יותר גבוהה. כמו כן, לרגע אין לשכוח שאם אכן מקבלים החלטה להשכיר את הגג, זוכים ליהנות מראש שקט, וכל בעל עסק יודע שהתפזרות אינה נכונה, אלא יש להתמקד – יש להשקיע את הזמן והמאמצים בתחום שבו מבינים.
אין שאלה שאם בוחרים להתקין על הגג מערכת סולארית, נתח הרווחים הרבה יותר גדול, מאשר החלופה שבה רק משכירים את הגג. עם זאת, רבים בוחרים שלא לעשות זאת, ומוצאים באופציה של השכרת הגג אופציה עדיפה. מדוע? עברו על 5 הסיבות המרכזיות:
מגיעים לפגישת ראשונית עבור בדיקת היתכנות. בפגישה מקבלים נתונים כלליים אודות אופי ההתנהלות, סעיפים בחוזה ותשואה חודשית. במקביל, החברה שמתעניינת להשכיר את הגג בוחנת פוטנציאל. היא בוחנת האם קיימות הצללות שעשויות להשפיע על אופי התפוקה, האם קיימים בסביבה המידית מפגעים שעשויים להקשות על השלמת התהליך. האם הגג שטוח או משופע. מהו מיקום הגג מבחינה גאוגרפיית ורוחות השמיים. מהו הגובה של הגג וכדומה, כלומר כל נתון שעשוי להשפיע על אפקט התשואה נלקח בחשבון.
גם אם אינכם עומדים להיות הצד שבוחר, מנהל ומתחזק את המערכת, עדיין חשוב לדעת מה עומד להיות מונח מעל הראש, ובאופן כללי נציין שתמיד מומלץ לגלות הבנה כללית בנושא. מה אם כן עומד להיות מותקן על הגג – ממה מערכת סולארית מורכבת? היעזרו ברשימה הבאה:
כידוע מדובר במערכת חכמה ועמידה, אך יחד עם זאת היא גם עשויה להיות רגישה, במיוחד אם לכלוך כגון אבק, פיח או לשלשת ציפורים הם חלק מהמשוואה. אי לכך חשוב ביותר לעקוב אחר נתוני התפוקה ובמקביל רצוי להקפיד על ניקיון בתדירות שנשמעת להוראות היצרן. פה נציין שאם משכירים את הגג ניתן להימנע מכך, פשוט כי האחריות אינה בצד שלכם.
עוד רצוי לדעת שכיום יש מגוון מערכות משוכללות שמסייעות לעשות את העבודה לבד. מצד שני, יש לזכור שמדובר במערכת סולארית שמתפרשת על פני שטח גדול, ועל כן מוטב לשקול להשכיר שירותים של חברות ניקוי מקצועיות. עם זאת, כפי שכבר ציינו, אם רק משכירים את הגג, אין זו הדאגה שלכם. כמו כן, יש להקפיד על בדיקה תקופתית, בה עוברים ביחד על חלקי המערכת, על מפגעים, על הצללות לא רצויות וכדומה, כאשר הקפדה על בטיחות ויעילות נמצאים בראש סדר העדיפויות.
לבסוף נסכם שאם השכרה של גג פרטי מובילה להכנסה פאסיבית נחמדה, הרי שהשקעה במערכת סולארית מסחרית מובילה להכנסה פאסיבית הרבה יותר גדולה. מכאן שאם נחדד, נציין שאין צורך בהשקעה, באישורים ותחזוקה, אלא רק ניתן להרוויח באופן מידי. לאור כל זאת ניתן להבין מדוע הנוף הארצישראלי משובץ כיום במגוון מערכות סולאריות. נשמע מעניין? מנסים להבין כמה הגג שלכם עשוי להניב? זהו בדיוק השלב לקבל החלטה האם מעוניינים להקים באופן עצמאי את המערכת הסולארית, או שמעוניינים שהכול יתנהל בצורה הטובה ביותר עבורכם – מבלי שתיאלצו לעשות דבר.